יום שבת, 27 באוגוסט 2011

the hill

the hill 
The hill stands still.
Who shall save us from its ill ? 

Oh, i don't mean a metaphor of knights who kill and maim and hate.
Oh, i don't mean a simile of values cast in mold ,nor do I speak of greatness that has grown cold.

We need a knight
for in our past we sent them to the night,
for in our thirst for ail and dill
we forgot that there will come a time
to pay that wretched bill. 

Alas, our hunger shall be growing still
for  it has come for us.  
The hill.

יום חמישי, 25 באוגוסט 2011

נזלת קיצית

נזלת קיצית 
והנה
לפתע
באמצע קיץ מיוזע ולח
בלב מחאה ומפגן כללי
של שביעות-רצון
חסרה

אפי העצוב
פתאום שוב
הפך נוזל וגדוש
מרוט וחבוש

והכל

באשמת המזגן הארור
כה יעיל ונחוש
החזיר לאפי את תחושות החורף האבודות
הטיפות שוב נופלות
שוב נופלות. 

יום שישי, 12 באוגוסט 2011

wanted: a leader with a ... for a people without


wanted: a leader with a ... for a people without
we need a knight
in shining armour
with a sword and shield
to call a duel upon our leaders
and lay them on the hill.

oh, i don't mean that old charade
of leaders wise and great,
nor do i mean the ones to kill and maim and hate.

we need a leader with a conscience
for ours is too light,
to help us work together
and help us get it right.

i just fear that mediocreness
has taken its last toll,
and no longer is there any knight,
to come and take the call.

יום חמישי, 4 באוגוסט 2011

מזמור לפרופיט דוראן


מזמור לפרופיט דוראן     (לכבודו של אחד מגדולי נושאי לפיד הויכוח עם הנצרות בספרד האונסת)
    יש אנשים, אותם יש ליזכור,
    צללים מעבר הראויים למיזמור,
    חיים של כבוד, חוכמה ומתת,
    קול שנישא בגאון ללא חת!

    בימי אנוסים, בארץ ספרד,
    ניצב שם אדם, קראו לו אפד,
    מול רודפי עדתו ניצב בגאון,
    שרה אל מולם ללא חדלון,  
    הוא וכתביו אל מול ההמון!

    היו אז ימים של דמע וכאב,
    לא היה זה קל לצאת בעוז לב
    וזאת האמת, שלו הייתה אור,
    יצחק בן משה, האיש שנזכור!                     

מסתבר שלא קל כל-כך לכתוב שירי תהילה וזיכרון עכשיו מובן יותר מדוע "שאל" מי שנטל את "מנשרים קלו ומאריות גברו" דימוי שעובד, עדיף על משהו שאלהים יודע איך יתקבל. עם אילוצי המסגרת של האקרוסטיכון, התקבל כאן משהו עילג שמזכיר מאוד שירי תהילה סובייטיים.  אז אם כבר - 

                   זה מה יש
                   זה סטאלין השמש, מנהיגנו מאמש
                   האיש של העם, גדול השפם
                   מצביא עולמות, יצרן אלמנות
                   הוא המשחרר, שאותנו עוצר,
                   יוסף האיום, הביאנו הלום,
                   שמש עולם, זמנו הנה תם   

לישון

די כבר !
לישון.
אבל איך אוכל ?
הפחד אוכל,
ואותי מטלטל,
שמחר לא יהיה,
והכל יתנדף בחלום!
שמחר יהיה גרוע,
מהיום. 

איך נבדיל ?

הדרך להבדיל בין פוליטיקאי נחוש ונבון
המיטיב לבחור מאשר ההמון,
לבין פוליטיקאי תחמן ושנון
המעדיף תמיד את טובת הטייקון,
היא פשוטה וברורה
וקל לראותה  -
הישר את מעשיו ינמק ויסביר,
בעוד שהרמאי במעטה עשן,
 ונפנופי ידיים את רצונו יסתיר. 

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

הפער בין החלום למציאות


קרני הטווס הזדקרו באימה,
הנמר גישש במשושיו באפלה,
רעמת הקיפוד היטלטלה לה לה לה,
ובמציאות =
רק פוליטיקאי חסר-פה היגג ללא חמלה.