יום שבת, 5 בנובמבר 2011

חלום מושלם

חלום חלמה היא -
חלום מקסם,
חלום מושלם.

ואז אמרה היא לי -
היה שלי
ורק שלי!

ואז השיב הוא לה -
בשלילה.
בשלילה.

ואז זעקה היא -
(די!)
זעקה מרה,
זעקה קרה.

ואז הלך משם -
והשיר כך תם.


[הערת-פרשנות:
כשאדם מאמין שפרשנות היא משהו שאמור להיות בשליטת הקורא,
כפי שאני מאמין בכך,
הרי שנגזר מכך העקרון,
ככל הנראה,
שרצוי שאמנע מצירוף פרשנות לשירתי.

מצד שני,
לעתים,
הותרת שיר לפרשנות חופשית,
עלולה לסבך משורר תמים
בצרות עם סביבתו,
ובמקום לכתוב שירים,
יצטרך להסביר כוונתו.

אז כדי לחסוך מהעולם מררה,
הערה (קצרה)
על הנסיבות בהן השיר נהרה:

בעודי יושב בצהרי-היום,
במכוניתי הנאמנה והותיקה
המסרבת במפתיע,
להידלק ולהתניע,
(למרות שיצאה אך הבוקר מן המוסך,
 אחרי תיקון יקר מדי וממושך),
בעודי ממתין למוסכניק החביב-להפתיע,
שעשה דרכו בצהרי יום-שישי,
במקום לביתו, לביתי
לסייע במצוקתי,
הרהרתי באין-אונים ובעצב
"כן. הגיע הזמן להחליף את הרכב".

ועודי מהרהר ועל המכונית וחושב
החל בלבי דיאלוג להתעצב.
מה אפשר לעשות.
גם למכוניות יש לב. ] 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה