מחשבות בעקבות מפגש יזמי שכזה
.JPG)
"הייתי רוצה להקים אתר של שירה! לא סתם שירה! אתר של שירה בעברית!" "סליחה?" שאלתי, עדיין שקוע בשרעפים בעקבות ריבוי סימני הקריאה. "אני רוצה להקים את אתר השירה הטוב ביותר!". הסביר לי בן שיחי. (אמרתי לך. לא היית צריך להיפגש איתו. ציינה המחצית הנשית שבתוכי) שאלתי אותו "ניסית למצוא אתר שירה מקורית בעברית?" הוא השיב בחיוב. הוא ניסה. הוא חיפש. "זה לא שאין בכלל... אבל..." בקיצור, הוא לא מצא את מבוקשו. עכשיו, כמו כל יזם אינטרנט טוב, הוא מבקש למלא את החסר. ולכן הוא נפגש איתי. מישהו המליץ לו עליי, מתוך כל האפשרויות בתור פלוני העוסק בכתיבה באינטרנט ואפילו חוטא בשירה עברית שמה במרשתת מעת לעת. "ומה עם פרנסה?" שאלתי. (מחציתי הנשית הביטה בי בשלווה אדנותית אך לא חסרת שביעות-רצון. משהו מהטפותיה האינסופיות בשנים האחרונות בכל זאת נקלט, כנראה) "מה!?" הביט בי בתשובה, עיניו החולמות והוזות וכלל אינן רואות את פרצופי ומבעו הספקן. אולי מוטב כך. רגע לאחר מכן, כשעיכל את השאלה, הסביר לי שאומנם, נכון, ה טרנד איננו מבט...