ShadyOne's Escaped Poetry

"הייתי רוצה להקים אתר של שירה! לא סתם שירה! אתר של שירה בעברית!" "סליחה?" שאלתי, עדיין שקוע בשרעפים בעקבות ריבוי סימני הקריאה. "אני רוצה להקים את אתר השירה הטוב ביותר!". הסביר לי בן שיחי. (אמרתי לך. לא היית צריך להיפגש איתו. ציינה המחצית הנשית שבתוכי) שאלתי אותו "ניסית למצוא אתר שירה מקורית בעברית?" הוא השיב בחיוב. הוא ניסה. הוא חיפש. "זה לא שאין בכלל... אבל..." בקיצור, הוא לא מצא את מבוקשו. עכשיו, כמו כל יזם אינטרנט טוב, הוא מבקש למלא את החסר. ולכן הוא נפגש איתי. מישהו המליץ לו עליי, מתוך כל האפשרויות בתור פלוני העוסק בכתיבה באינטרנט ואפילו חוטא בשירה עברית שמה במרשתת מעת לעת. "ומה עם פרנסה?" שאלתי. (מחציתי הנשית הביטה בי בשלווה אדנותית אך לא חסרת שביעות-רצון. משהו מהטפותיה האינסופיות בשנים האחרונות בכל זאת נקלט, כנראה) "מה!?" הביט בי בתשובה, עיניו החולמות והוזות וכלל אינן רואות את פרצופי ומבעו הספקן. אולי מוטב כך. רגע לאחר מכן, כשעיכל את השאלה, הסביר לי שאומנם, נכון, ה טרנד  איננו מבט...

It has been ages since the last time. So M-U-C-H t- i- m- e Has Passed that I no longer really remember. How does it feel ? Is it R-E-A-L-L-Y Real ? Sometimes, obsessing about it, is such an ordeal that I just wish there was some kind of a pill to make this infinite need sum up into some form of nil. But some parts of ourselves are not that easy to kill. Once more, my soul's refusal to kneel before Mundanity's grill makes my spine chill, for I - no other - shall pay the resulted bill. But as the sight of that other path, overflowed by the bulk blocks my throat with a metaphorical chunk I seem to have no other choice but to debunk to rejoice and to find my own voice. It has been ages since the last time. But the next time will be different. All rights reserved to  Cha Plan Sha 

אזרח תמים הלך ברחוב ופתאום  נמלט כי תאגיד טורף חשק בו - לסלט. האזרח ניסה מפלט למצוא אך גילה לאכזבתו כי דרכו מסתיימת בצוק תלול והנמר צמוד לאחוריו במסלול. הוא לא אמר נואש, חיפש מוצא חדש וכך מצא עצמו תלוי בשיח שמהצוק הגיח. במשל העתיק לשיח פרחים נאים. רגע הנחמה בניחוח המתוק הוא הדימוי לחיים.  במציאות המודרנית קשה למצוא פרחים נאים. נדמה שהדרך לסוף אחר היא עם תאגידי-הנשך להפסיק לתקשר. 

חלום חלמה היא - חלום מקסם, חלום מושלם. ואז אמרה היא לי - היה שלי ורק שלי! ואז השיב הוא לה - בשלילה. בשלילה. ואז זעקה היא - (די!) זעקה מרה, זעקה קרה. ואז הלך משם - והשיר כך תם. [הערת-פרשנות: כשאדם מאמין שפרשנות היא משהו שאמור להיות בשליטת הקורא, כפי שאני מאמין בכך, הרי שנגזר מכך העקרון, ככל הנראה, שרצוי שאמנע מצירוף פרשנות לשירתי. מצד שני, לעתים, הותרת שיר לפרשנות חופשית, עלולה לסבך משורר תמים בצרות עם סביבתו, ובמקום לכתוב שירים, יצטרך להסביר כוונתו. אז כדי לחסוך מהעולם מררה, הערה (קצרה) על הנסיבות בהן השיר נהרה: בעודי יושב בצהרי-היום, במכוניתי הנאמנה והותיקה המסרבת במפתיע, להידלק ולהתניע, (למרות שיצאה אך הבוקר מן המוסך,  אחרי תיקון יקר מדי וממושך), בעודי ממתין למוסכניק החביב-להפתיע, שעשה דרכו בצהרי יום-שישי, במקום לביתו, לביתי לסייע במצוקתי, הרהרתי באין-אונים ובעצב "כן. הגיע הזמן להחליף את הרכב". ועודי מהרהר ועל המכונית וחושב החל בלבי דיאלוג להתעצב. מה אפשר לעשות. גם למכוניות יש לב. ] 

די כבר ! לישון. אבל איך אוכל ? הפחד אוכל, ואותי מטלטל, שמחר לא יהיה, והכל יתנדף בחלום! שמחר יהיה גרוע, מהיום. 

שוב דיאטה ? שאל המקרר איך ידעת ? שאלתי, בעודי מאחר פשוט להפליא, חייך הפתיין בעודו מרמז בדלתו לממתק מצויין, מהבטן עולה רעש מקרקר ולידי אתה מתמהמה בעודך מאחר.

יש לי ברז מטפטף הוא עושה זאת כך בכיף גם בליל וגם ביום טיפותיו מהדהדות לי בחלום בכל פעם שאני והוא נפגשים בצאתי מחדר השירותים הוא מטפטף כערב-רב ואני מהרהר על השרברב על נשמתי מתחרות שתיים - סלידתי מחריץ ישבנו של האדם העובד וחרדתי מהממון המטפטף ואובד מתחרות ורוקדות בואלס מהדהד. כך קורה שאני נשבע יום יבוא - הוא לא ירחק על סודות הצנרת אלמד ואשקוד ואז את הטפטוף בעצמי אפקוד  ! אבל בינתיים אדחיק לי בכיף איך אעשה זאת ? אכתוב שיר מטפטף!

יש לי אינסטלטור על הראש כן, האמינו או לא  הוא מסתובב לו שם על פדחתי ומטריד את מנוחתי מכרו לי במוקד חלום  "הוא יגיע  בין שלוש לשבע היום" ואני מחכה וכוסס צפורניים עם רצפה שפצעיה זועקים לשמיים  לממתין היום עז הוא ועתיר קשיים קשה להתרכז אל מול המתנות-החיים  כי יש לי אינסטלטור על הראש, ואני מייחל ומקווה שהוא יגיע בשלוש .

מאז שהתחלתי להזמין ברשת אינני יודע עוד לזהות מי האדון שאותי יעקוף מי הגברת שאותו תדחוף מאז שהתחלתי להזמין ברשת אינני יכול יותר לשמוע על מה שהיה אתמול אצל ההיא כשההוא נפגע נורא מאז שהתחלתי להזמין ברשת זה רק אני והמחשב הוא לא מספר רכילויות ולו, אני גם לא הייתי מקשיב