רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ברוך המבדיל

זמן סגירה (שיר סיום)

חמש שנים חלפו ביעף אבל הזמן אשר חלף לא אבד לא אבד הגיע זמני לעבור אל משהו אחר שאיננו פחות גם אם איננו יותר מיוחד הוא הדבר שאת לבנו תופש וזכרו עמנו יוותר גם ביום אחר. היו שלום והאמינו עוד יבוא היום בו נשורר יחדיו הרי כולנו ילדיו.

דשדושים של התחלה

דבר עוקב דבר והחיפוש אינו נגמר התחלה חדשה מדשדשת ונפשי (ממש כמו של ח"ן) מתייבשת האם באמת אפשר בדומה לחצייה של אותו הנהר לשוב בחזרה אל מכרות-הפחם בלי שיקרה שום דבר ? האומנם, יסודות הארץ לא תרעדנה ? שביטים לא יפלו והירח אף לא יהסס לרגע אחד במסלולו שם מעלה כשהוא מביט ורואה את מה שקורה, כאן למטה ?

חדוות הנמלה

כמו נמלה צעד אחרי צעד עם המשא על גבי מתקדם האם הכיוון הוא אל הקן או שמא ממנו והלאה ? אומרים שהנמלים יודעות זאת בעזרת שפה מופלאה של ניחוחות ואני? מעולם לא ניחנתי בחוש ריח טוב במיוחד יש אומרים שההרים תמיד גבוהים יותר בדרך חזרה אבל נדמה לי שהמונח הזה חזרה הוא שנוי במחלוקת ובכל זאת בין העליות והמורדות יש רגעים בלבו של גיא מוריק או על פסגת גבעה נישאת בהם הלב מרחף לו כמו נמלה אני חווה ממש כמותה את חדוות ההיות.

פראפרזה דתית כלשהיא

בראשית הייתה המילה, והמילה הייתה אלוהים. על ידו נעשו כל הדברים, והם נעשו בדיבורים. והמילה כבר לא הייתה עם אלוהים, כי היא הפכה לבשר ודם השוכן על פני האדמה והיא בתוכנו ואנחנו בתוכה, וכולנו מדברים נבראים ובוראים את אלוהים הבורא אותנו השכם והערב והעולם הנברא כל שניה מחדש עומד משתאה נוכח הפלא הזה אך איננו משתהה כדי שלא ייגמר הכל.

שנה חדשה הגיעה

חבורת אנשים אומללים על צרת הרבים מייללים פתרונות לא מועילים זה אל זה מגלגלים ואתה עומד ניבט ראשך כמו נחבט מול האמת אתה נוכח מכאן לא תבוא רפואתך אתה מוכרח להמשיך ולחפש ולא להתייאש לקוות להינצל מזאת האש ולדעת שאולי ואולי זה לא אבל זה לא בגללך זה הכל רק בגללו וזה מה יש צריך כבר להבין לא הכל לפי רצונך האם אתה נוכח? לא. מכאן כבר לא תברח. התובנה הזו נוצרת והתודעה כך מתנערת זו האמת ואין בלתה שנה חדשה הגיעה ואיתה - אתה. 

was it fate or choice that had lead to a fruitless life?

He was a prominent Japanese poet. He served eight different emperors in his long career  (holding high posts such as head of the arsenal).  He was a warrior, leading armies. At the end of his life he became a monk. But life drew him back to war,  and suffering defeat he had committed suicide.  His assistant-in-death tossed his beheaded head fastened to a rock into the river  so that it could not be found.  His death poem speaks thusly:  "Like an old tree From which we gather no blossoms Sad has been my life Fated to bear no fruit" Let us all remember Minamoto no Yorimasa with sadness.  Let us all learn his lesson:  never live life in a manner  that might lead you to feel at your end  that your life had been fruitless. 

כמו בקבוקים ריקים

תמונה
בביתנו יש לנו הרגל מוזר של פינוי בקבוקי-המים המינרליים הריקים ההולכים ומצטברים רק אחת לכמה שבועות. (כן, גם אנחנו חוששים מן הרע שבמערכת המים  שהמדינה היודעת-כל שלנו  מתחזקת עבורנו). כך גולש לו מיכל האיסוף של הבקבוקים שבמטבח על גדותיו. כך נוצרת לה אסופת שקיות-אשפה כתומות, מלאות עד גדותיהן בבקבוקים כחולים ריקים. כך נוצרת לה החובה ממנה אני מתחמק, את הבקבוקים לסלק. לכן למדתי לשנוא את כחול בקבוקי המים-המינרליים הריקים. לא אני אשם בכך. זוהי הרשות, שיקול-דעתה בביצוע משימתה אינו שונה מזה של אחרים, בזמנים האחרים, שאפשר להם - לבנות הרים (של גולגלות) להעביר עמים (אל המנוחות) ולעשות נסים (שבסופם רק דם, כאב ודמעות). כאשר מגיע זמן הפינוי, אני הולך אל איזור הריכוז של הבקבוקים סוקר אותם במבטי ומתחיל לשאת אותם אל המכונית. משם הם יגיעו אל המיכל. ומשם - אל מפעל המיחזור. בקבוקים ריקים לדעתי, הם חומר מצויין למיחזור. כך כנראה חשבו ההם על אחיהם, בני-האדם, אז, בתקופה ההיא.

Midnight's call

'twas midnight's call that I heard, it must have been bad to avoid that fall.  'twas midnight's grace that I felt,  over my heart as I departed from that other place.  'twas morning's shades  that embraced me,  when I cried,  sleeping tight, engulfed in the nightmares of the chosen path fearing my other selves horrid wrath  there I lied  till morn  but even now  awaken I am torn. All rights reserved to  Cha Plan Sha 

seeking a deeper communion

You say I am repeating my-self, But I can't. How can I ? No river can be crossed thrice! This know-how won't be changed a bit, even if you keep throwing that dice. You and I, We both know that sad truth - we know as much about the world as a little white mouse, treading his wheel in the lab, trusting his house, not knowing that the path thru ignorance shall be paved thru his sacrifice. Ignorance and knowledge, despite what a poet might say, are two different roads, and one, at least, is most definitely going astray. property, location, education, have nothing with self identification. You say I am repeating my self ? Let it be so.

ages

It has been ages since the last time. So M-U-C-H t- i- m- e Has Passed that I no longer really remember. How does it feel ? Is it R-E-A-L-L-Y Real ? Sometimes, obsessing about it, is such an ordeal that I just wish there was some kind of a pill to make this infinite need sum up into some form of nil. But some parts of ourselves are not that easy to kill. Once more, my soul's refusal to kneel before Mundanity's grill makes my spine chill, for I - no other - shall pay the resulted bill. But as the sight of that other path, overflowed by the bulk blocks my throat with a metaphorical chunk I seem to have no other choice but to debunk to rejoice and to find my own voice. It has been ages since the last time. But the next time will be different. All rights reserved to  Cha Plan Sha 

my internet connection suddenly died

my internet connection suddenly died  When your connection dies no virtual friend shall hear your cries. No lol, smile or google search shall bring upon a link to earth. The virtual surfer's loneliness has no limits and no bounds. One moment you were within humanity's online wave, the other, once again, you are an outcast, like a knave, or worse, as if thrown to your grave. No longer a part of the race's gestalt one's digital being brought to a halt. Every man is once again a lonely island, when the ocean of communications is split, and the darkness of past ages covers everywhere that used to be lit. All rights reserved to  Cha Plan Sha 

מה חדש בפייסבוק ?

בעקבות אחד מהמשוררים החביבים עליי , חשבתי ש הרעש סביב ההנפקה של פייסבוק  הוא הזדמנות נהדרת להזכיר עובדה בסיסית בנוגע לפייסבוק, שחשוב לזכור למרות כל ההתלהבות מהרשת החברתית הגדולה בעולם, שבגודלה כבר היום מתחרה עם המדינות הגדולות בעולם (במדידת מספר האנשים הנכנסים אליה בחודש... המדד של כמה אנשים פעילים בה בכל רגע נתון הוא שאלה שעד כמה שהצלחתי לברר, היא קשה הרבה יותר למענה, וכנראה שלא במקרה...) רוב האנשים שאני מכיר נכנסים לפייסבוק כדי לבדוק "מה חדש". אומנם לא כולם מכורים לרשת-החברתית (התמכרות לפייסבוק מוכרת כיום כבעיה אמיתית. יש דרכים למדוד את רמת ההתמכרות ,  מאמרים על משמעויותיה , תהיות בנוגע לשורשיה האמיתיים , דרכים להתמודד איתה והיא כמובן ניתנת למיקום במסגרת ההתמכרות הכוללת לאינטרנט , תופעה מורכבת בפני עצמה), אבל נראה כי כולם מחוברים לזווית-ההתבוננות הזו כשהם בוחנים את החיים הוירטואליים שברשת-החברתית. כתוצאה, בכל פעם כשמישהו סביבי מזכיר את פייסבוק, גם אם אני נענה בהתלהבות, בו בזמן אני גם נזכר באותו ציטוט נושן מ" זן ואמנות אחזקת האופנוע " של רוברט מ. פירסיג  - ...

Armageddon by a neutron

It wasn't a comet neither a star just a neutron flying afar . The nuclei before him knew not its ahead and before anyone understood we were all dead . No longer  particle or wave , without matter to adhere or enslave, a strange state of being - without any must  - Free - at last . All rights reserved to  Cha Plan Sha 

התקווה אלטרנטיבי

התקוה , שבה השבוע לכותרות, כאשר שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן , לא שר את ההמנון ועורר את חמתם של חברי הפרלמנט שלנו מצדה הימני של המפה הפוליטית . למקרה שאתם לא זוכרים את המילים, אני מצרף אותן כאן: כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה, עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. (הנוסח המצוטט - מאתר הכנסת ) אנשים רציניים ממני  יצאו להגנתו  של ה ערבוש  הסרבן שסירב לשיר את המנוננו (אם כבר אני עושה שימוש במילים מפורשות, כדאי להציץ גם ב ערך האינציקלופדי הבא באותו הקשר של המונח המביך הזה ), ובכל זאת חשבתי שכדאי להזכיר כמה עובדות -  הרצל לא רצה ב"התקווה" כהמנון התנועה הציונית. אבל השיר הושר על ידי תומכי ציון בסוף הקונגרס הציוני השישי (כמחאה על הדיונים ב תוכנית המכונה "תוכנית אוגנדה"  שעלתה אז על שולחן התנועה), ומאז זכה בדומיננטיות שהביאה אותו ...

בין המחושים

בין מחושיו ומשושיו הרהר לו החגב הרהורים נוגים על המצב הקשה והמורכב שרק הלך והסתבך - כאילו מאליו.

Not wanting to know

When at night I walk slowly down the sidewalk with my steps making the only sound and darkness the entire world surrounds I will not turn around to see who follows light  for I know it is probably  just a bird of night. The real cause is that I fear for a monster might be near. Without me looking, without me hearing, Without my knowing, it might not be. And thus if I can help myself bad omens,  atrocities,  signs and proofs are all ignored like mere silly spoofs. I sit aside,  and in my news I hide.   reality may not disturb the comfort and security of my dreams curb.  All rights reserved to  Cha Plan Sha 

feeling the trend

Halloween comes and soon it will go. Did you know ?  kardash  is a village in Azerbaijan ! But people are more interested in Kim  - Kardashian ...  Poetry is an emotion  woven by words, but looking at Google's trends one feels as one blends -  Trapped within reality,  overwhelmed by crowds' mentality. And still, I seek an escape from the media's cadence,   ignorance of the world's decadence,  silence in which to enjoy the seasons' dance  and maybe even find a little solace. 

איך נבדיל ?

הדרך להבדיל בין פוליטיקאי נחוש ונבון המיטיב לבחור מאשר ההמון, לבין פוליטיקאי תחמן ושנון המעדיף תמיד את טובת הטייקון, היא פשוטה וברורה וקל לראותה  - הישר את מעשיו ינמק ויסביר, בעוד שהרמאי במעטה עשן,  ונפנופי ידיים את רצונו יסתיר. 

חרמות

נורא בא לי להחרים אותך ואותך ואותך ואותך - כן אותך, ואפילו מותר לי. בחוק. רק את ההם אסור לנו להחרים. לא מדהים ? זה נורא מתוק ! 

יש הגיון בשגעונו של הסדר

בכל פעם בה הסדר קורא אותי לסדר אני שב ונתקל בכל אותם דברים רבי-משקל שבתוך הבלאגן מעצמם נחבאים  בהם יהיה עלי הטיפול להקדים  לפני שאוכל  לסדר  סוף סוף את שאר החיים.