התקוה , שבה השבוע לכותרות, כאשר שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן , לא שר את ההמנון ועורר את חמתם של חברי הפרלמנט שלנו מצדה הימני של המפה הפוליטית . למקרה שאתם לא זוכרים את המילים, אני מצרף אותן כאן: כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה, עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. (הנוסח המצוטט - מאתר הכנסת ) אנשים רציניים ממני יצאו להגנתו של ה ערבוש הסרבן שסירב לשיר את המנוננו (אם כבר אני עושה שימוש במילים מפורשות, כדאי להציץ גם ב ערך האינציקלופדי הבא באותו הקשר של המונח המביך הזה ), ובכל זאת חשבתי שכדאי להזכיר כמה עובדות - הרצל לא רצה ב"התקווה" כהמנון התנועה הציונית. אבל השיר הושר על ידי תומכי ציון בסוף הקונגרס הציוני השישי (כמחאה על הדיונים ב תוכנית המכונה "תוכנית אוגנדה" שעלתה אז על שולחן התנועה), ומאז זכה בדומיננטיות שהביאה אותו ...
דבר עוקב דבר והחיפוש אינו נגמר התחלה חדשה מדשדשת ונפשי (ממש כמו של ח"ן) מתייבשת האם באמת אפשר בדומה לחצייה של אותו הנהר לשוב בחזרה אל מכרות-הפחם בלי שיקרה שום דבר ? האומנם, יסודות הארץ לא תרעדנה ? שביטים לא יפלו והירח אף לא יהסס לרגע אחד במסלולו שם מעלה כשהוא מביט ורואה את מה שקורה, כאן למטה ?
Each Year, on December 14th, the 47 Lord-Less Samurais are remembered in Edo 's Spring-hill Temple . This image was taken by Stéfan Le Dû and he licensed it for public use under the terms of CC BY-SA 2.5 But why are they remembered so? Why the veneration? Is it the incredible style of vengeance? The highest demonstration of loyalty ? Scholars still argue if they walked the true path but the people know and this is why they remember so.
תגובות
הוסף רשומת תגובה