קצוות

לבי במזרח ואני בקצוות מערב
קורא את השורות
והמרחקים בינו לביני
עולים מהן ברורות.

ואני נגנב
לא סתם נלהב.
רציתי לומר את האמת
ועכשיו.

האמת היא
שאני מקנא במת
המשורר
שאת המילים כך
חיבר.

המילים האלה, שבין המזרח למערב,
מעלות,
טוב משאוכל אולי אי-פעם לקוות,
תחושות חבויות שנקוות.

לבי במזרח ואני
בקצוות מערב.
גם עכשיו.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

התקווה אלטרנטיבי

what shall we do without the vision of an end ?

סיפור דמיוני ללא קשר לאירועי-דיומא