הקשר בין פוליטיקה ותרבות הוא מרתק

יצא לי לקרוא הבוקר מאמר מהלל על שירתו של רועי חסן.
גל של נוסטלגיה הציף אותי.
פשפשתי בזכרוני והגעתי להארה.
אם אינני טועה, הפעם האחרונה בה נתקלתי בסוג כזה של שיח היתה כשקראתי
מאמרים על תרומתו הכבירה של החבר י. סטאלין לתרבות הפועלים
(בברית-המועצות בפרט ובעולם כולו בכלל).

שבתי וגירדתי בראש.
במבוכה.
זה לא שאין למשורר ר. חסן שירים יפים.
דווקא אלה שלו שלא זכו להדים רחבים נגעו בי
(באופן אסתטי, נעים ומשמעותי
ואפילו בהסכמתי).

אבל האומנם ?
האם אפשר להצדיק דברי-הלל שכאלה?

חשבתי לעצמי
שבכל זאת, כדאי לדעת עוד.
אז הלכתי לעיין בסיפור הקצר שלו
ויצאתי מסופק
(אני לא אוהב סיפורת ריאליסטית-לכאורה
שהנחות-היסוד שלה מנותקות מהמציאות).

מוזר לראות סיפור עם פוטנציאל
שרחוק מאוד מלהיות מבושל
אבל מוצג כאידיאל.

בקיצור,
התחושה מתחזקת והולכת.
'הארץ' פועל בהקשר הזה מטעמים פוליטיים.
נדמה כי יותר משהוא  מחזק את רועי חסן
הוא זקוק לו.

הקשר בין פוליטיקה ותרבות הוא מרתק.
אין ספק.
אבל את מי הוא מחזק?
האם צודקים האומרים כי גם 
את התרבות וגם 
את המחאה 
הוא הולך ומפרק?