ימים של אילמות

ימים של אילמות
חולפים
באיטיות
אחרי אותם אירועים
אבל לי
אין מילים
והשתיקה
כשמיכה
מכסה
ואת מי ?

פעם, בהיותי ילד,
למדתי שלא כולם הלכו
כצאן לטבח.
רק בבגרותי הבנתי
את הגבורה
הנסתרת
בהליכה
שָׁלֵו ככבשה
עם אשתך וטפך
אל המשרפות.

והנה,
אחיי
אינם עוד נשרפים!
קיץ שני ברציפות
שהם אינם קורבנות
גם לא מהאו"ם
אלא מהצד השני.
ואני ?
מסתתר ממפלצות הלילה
בשמיכת השתיקה
ומבקש להתפלל אל הבוקר
שכבר יבוא.

אך גרוני ניחר
וימי האילמות נמשכים
ללא קץ.
עד מתי  ?