יום שלישי, 26 ביולי 2011

כולם מוחאים כפיים


דירות ותרופות, סוציאלים עובדים,
שוטרים וחולים, רופאים ופקידים. 
חשמל וגבינה במכולת, 
אנשים לא אוכלים פה סולת. 
ובסוף כל חודש התפילה כבר שגורה 
לגלגל את המינוס לחודש הבא.


כולם מוחאים כפיים
כולם מוחים ברחובות
הרבים זועקים לשמיים
מעטים סובלים שבעתיים.


התקשורת זורמת עם כל גל שעובר,
דוגמניות אוהבות מפגינים לדברר,
רמת-החיים לכולנו תיפול 
עם אחוות-רווחה בסגנון האתמול.
עובדים את הבנק ואת העשיר, 
רוצים רק לגור באמצע העיר. 
כולם מבקשים למקסם תועלתם, 
חזית מאוחדת מסתירה ערוותם.  



כולם מוחאים כפיים
כולם מוחים ברחובות 
הרבים זועקים לשמיים 
מעטים סובלים שבעתיים. 



 פוליטיקאים 
 על הברכיים 
זה כיף ונעים
אבל שמאל וימין 
הם זהים מבפנים. 
פרץ ושרון, ישי וברק 
הם כולם הרי טבחי-המרק, 
גם קודקוד ההווה, האיש נתניהו,
יצחק ויבכה ויעשה לנו מיאו.
אבל מהפכה אמיתית לא קורית בשבועיים 
 עוד מעט ייפתחו ארובות השמיים, 
אוהלים יתקפלו, לימודים יתחדשו, 
מפגינים יתעייפו ומחאות יתנדפו.

כולם מוחאים כפיים
כולם מוחים ברחובות 
כולם ממשיכים למרר
אבל כולם ממשיכים לבכר 
לאכול קצת קממבר.

שינוי מהותי ועמוק, יבוא רק בשינוי ערכים. 
אחוות-רווחה, עבודת-עשירים 
לעולם יתחרו על נפש אחים.
הבחירה היא פשוטה, 
אך לא המחיר, 
בין מחיאת הכפיים ומחאת הלבבות, 
יש אמת שחשוב תמיד להבהיר. 

כולם מוחאים כפיים
כולם מוחים ברחובות  

כולם רוצים שינוי מהר 
והכי הכי 
אוהבים לדבר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה