כולם מוחאים כפיים

דירות ותרופות, סוציאלים עובדים,

שוטרים וחולים, רופאים ופקידים. 

חשמל וגבינה במכולת, 

אנשים לא אוכלים פה סולת. 

ובסוף כל חודש התפילה כבר שגורה 

לגלגל את המינוס לחודש הבא.

כולם מוחאים כפיים
כולם מוחים ברחובות
הרבים זועקים לשמיים
מעטים סובלים שבעתיים.

התקשורת זורמת עם כל גל שעובר,

דוגמניות אוהבות מפגינים לדברר,

רמת-החיים לכולנו תיפול 

עם אחוות-רווחה בסגנון האתמול.

עובדים את הבנק ואת העשיר, 

רוצים רק לגור באמצע העיר. 

כולם מבקשים למקסם תועלתם, 

חזית מאוחדת מסתירה ערוותם.  

כולם מוחאים כפיים

כולם מוחים ברחובות 

הרבים זועקים לשמיים 

מעטים סובלים שבעתיים. 

 פוליטיקאים 

 על הברכיים 

זה כיף ונעים

אבל שמאל וימין 

הם זהים מבפנים. 

פרץ ושרון, ישי וברק 

הם כולם הרי טבחי-המרק, 

גם קודקוד ההווה, האיש נתניהו,

יצחק ויבכה ויעשה לנו מיאו.

אבל מהפכה אמיתית לא קורית בשבועיים 

 עוד מעט ייפתחו ארובות השמיים, 

אוהלים יתקפלו, לימודים יתחדשו, 

מפגינים יתעייפו ומחאות יתנדפו.

כולם מוחאים כפיים

כולם מוחים ברחובות 

כולם ממשיכים למרר

אבל כולם ממשיכים לבכר 

לאכול קצת קממבר.

שינוי מהותי ועמוק, יבוא רק בשינוי ערכים. 

אחוות-רווחה, עבודת-עשירים 

לעולם יתחרו על נפש אחים.

הבחירה היא פשוטה, 

אך לא המחיר, 

בין מחיאת הכפיים ומחאת הלבבות, 

יש אמת שחשוב תמיד להבהיר. 

כולם מוחאים כפיים

כולם מוחים ברחובות  

כולם רוצים שינוי מהר 

והכי הכי 

אוהבים לדבר.

חשיבותה של נזלת

כבר יותר מ-40 ימים ולילות
שאינני סובל מנזלות.
לפעמים, אל מול החיים
המוגבלים בשניות,
אך אינסופיים בטרדות,
בצרות
ובאנחות,
חייבים
איזו נזלת טובה, אבל ממש
איכותית,
כדי לראות את העולם
מחוץ
לנקודת-
מבטה
של
החיה האנושית. 

חרמות

נורא בא לי להחרים
אותך
ואותך ואותך
ואותך - כן אותך,
ואפילו מותר לי.
בחוק.
רק את ההם אסור לנו להחרים.
לא מדהים ?
זה נורא מתוק ! 

the last shuttle

Not very innovative, and of the shortest stories genre, but one cannot help oneself:
"As the last shuttle was being dismantled, the economists began praising each other for the success in ending this stupid and expensive folly, an achievement that shall release significant resources for real and urgent needs.

At the same time, the watchers, hiding in the asteroids belt, sent a confirming message to their home planet. The time was getting ripe for the final attack.
The Earthlings have indeed given up any meaningful capabilities of fighting a battle in space. And as any junior officer knew, one space-ship was all that you needed to conquer a planet without spaceships. After all with the appropriate use of gravity and space junk (of which Earth's orbit was full, thanks to the efforts that predated the decision to give up space) the attacked planet had no other choice but to yield to the attacker.

Now all that the watchers had to do was sit down and wait.

Soon enough Earth shall be joined their empire, like so many other planets who thought they were setting their priorities straight".