נכתב ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל, לרגל ויכוח ההנצחה הנורא, על כבאים, שוטרים וסוהרים
האדם המוסרי, הבוגר, השקול,
ינהג קצת אחר אם יהפוך לשכול.
להבין זאת צריך כל אדם ואדם
אך אין זה צידוק להבחין בין דם לבין דם.
כל מי שנפל במלחמה החזקה
על קימום וקיום של ארצנו הרכה,
זכאי להיזכר באופן מופתי
ממש כמו אוריה החיתי.
כל המבקש את יקרו להגדיל
כל המבקש בין הבאים להבדיל -
בין פעוט שבן-עוולה רצח
לבין חייל שטנק שנפל ממגבה מעך
לבין איש מודיעין שממחלה לא התאושש
לבין כבאי שנספה בתפקיד כשנלחם מול האש
כל המבדיל בין
קדושים
וקדושים
גם אם מנהמת-לבו הוא רוצה את יקירו לייחד
אסור להפקידו על ניהול הגל-עד.
כי גם האדם המוסרי, הבוגר, השקול,
ינהג קצת אחר אם יהפוך לשכול,
ומדינה, שלא כמו היחיד,
חייבת לזכור את כל אנשיה - תמיד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה