שיר בהזמנה
ביקשת ממני שיר. לפחות התחלה,
ואם תצטרכי , תשני כל מילה.
הנושא לא חשוב. גם לא הסגנון.
את לא פוחדת מקול ההמון.
שרבוט וחרוז נחבטו כאן יחדיו,
ממתינים בצוותא לבואו של התו.
עכשיו הוא יבוא ויצבע החיים
בקולך המפתה, המרטיט, המפעים.
דשדושים של התחלה
דבר עוקב דבר והחיפוש אינו נגמר התחלה חדשה מדשדשת ונפשי (ממש כמו של ח"ן) מתייבשת האם באמת אפשר בדומה לחצייה של אותו הנהר לשוב בחזרה אל מכרות-הפחם בלי שיקרה שום דבר ? האומנם, יסודות הארץ לא תרעדנה ? שביטים לא יפלו והירח אף לא יהסס לרגע אחד במסלולו שם מעלה כשהוא מביט ורואה את מה שקורה, כאן למטה ?
תגובות
הוסף רשומת תגובה