שיר בהזמנה
ביקשת ממני שיר. לפחות התחלה,
ואם תצטרכי , תשני כל מילה.
הנושא לא חשוב. גם לא הסגנון.
את לא פוחדת מקול ההמון.
שרבוט וחרוז נחבטו כאן יחדיו,
ממתינים בצוותא לבואו של התו.
עכשיו הוא יבוא ויצבע החיים
בקולך המפתה, המרטיט, המפעים.
התקווה אלטרנטיבי
התקוה , שבה השבוע לכותרות, כאשר שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן , לא שר את ההמנון ועורר את חמתם של חברי הפרלמנט שלנו מצדה הימני של המפה הפוליטית . למקרה שאתם לא זוכרים את המילים, אני מצרף אותן כאן: כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה, עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. (הנוסח המצוטט - מאתר הכנסת ) אנשים רציניים ממני יצאו להגנתו של ה ערבוש הסרבן שסירב לשיר את המנוננו (אם כבר אני עושה שימוש במילים מפורשות, כדאי להציץ גם ב ערך האינציקלופדי הבא באותו הקשר של המונח המביך הזה ), ובכל זאת חשבתי שכדאי להזכיר כמה עובדות - הרצל לא רצה ב"התקווה" כהמנון התנועה הציונית. אבל השיר הושר על ידי תומכי ציון בסוף הקונגרס הציוני השישי (כמחאה על הדיונים ב תוכנית המכונה "תוכנית אוגנדה" שעלתה אז על שולחן התנועה), ומאז זכה בדומיננטיות שהביאה אותו ...
תגובות
הוסף רשומת תגובה