שיר של שכול

מאת Shady One -

 [לרגל מפגש עם כתבה במוסף הספרות של הארץ על "אחרי זה" של גיורא פישר ובעיקר עם השיר "זה" המצוטט שם]


לפעמים,
בכל מיני הקשרים,
נשמע הביטוי השנוא
על "משפחת השכול".
שְכולׁ כידוע, אינו יוצר משפחות.
רחוק מזה. אם כבר –
להיפך.

אבל כשקראתי משיריו של האב
הרגשתי,
אחרי תחושת-הבעיטה שבועט השכול שבתוכו
ואחרי הרתיעה,
זו של ההדחקה הנמשכת
של השכול שבי,
הרגשתי,
שלא פחות משהוא אביו של מֵרום, בנו המת,
הוא אחי.
את אשר בלבו,
יודע אני. 

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

התקווה אלטרנטיבי

מאת Shady One -
התקוה , שבה השבוע לכותרות, כאשר שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן , לא שר את ההמנון ועורר את חמתם של חברי הפרלמנט שלנו מצדה הימני של המפה הפוליטית . למקרה שאתם לא זוכרים את המילים, אני מצרף אותן כאן: כֹּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה, וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה, עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה, עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ, הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם, לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ, אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם. (הנוסח המצוטט - מאתר הכנסת ) אנשים רציניים ממני  יצאו להגנתו  של ה ערבוש  הסרבן שסירב לשיר את המנוננו (אם כבר אני עושה שימוש במילים מפורשות, כדאי להציץ גם ב ערך האינציקלופדי הבא באותו הקשר של המונח המביך הזה ), ובכל זאת חשבתי שכדאי להזכיר כמה עובדות -  הרצל לא רצה ב"התקווה" כהמנון התנועה הציונית. אבל השיר הושר על ידי תומכי ציון בסוף הקונגרס הציוני השישי (כמחאה על הדיונים ב תוכנית המכונה "תוכנית אוגנדה"  שעלתה אז על שולחן התנועה), ומאז זכה בדומיננטיות שהביאה אותו ...
Read more »

what shall we do without the vision of an end ?

מאת Shady One -
Humans need clear borders, or so it is known since the dawn of time. Without them, they take liberties which make them fit for crime. But a limited human ? look at them. They are quite benign. Take the end from the human's outlook and you have made him into an empty book. Put an end in front, and you will see him toil with zeal with lust for he knows - he must. We start living, when we realize we will die, tells philosophy. And she does not lie. But why is it that death does not suffice  ? that in addition to that personal annihiliation, humans add group tragedies, the fruit of their imagination ? I think that the answer is clear, simple and sad - deep in our heart, we all know that our civilization is already dead. But why, Instead of striving to give life to a new alternative from the ash we are thriving on the images of our presumed fall and crash ? Is it that we have no faith in our abilities ? Is it that we fear of a worse alterna...
Read more »

סיפור דמיוני ללא קשר לאירועי-דיומא

מאת Shady One -
קראתי ב"בהארץ" משהו שסייד קשוע כתב מניו-יורק. וחשבתי לי מחשבות. ולמרות שבעיתון "הארץ" לא אוהבים את זה , הטרנספר הזוחל של ביבי מצליח. בלי שאף, אחד מרגיש השטחים מתרוקנים מיושביהם, עזה מתרוקנת מיושביה, וגם ערביי ישראל, אחד אחרי השני, מחפשים מקום אחר, שבו יש להם עתיד. והיהודים? בלבם פנימה הם חושדים במה שקורה כאן. חושדים ומקווים כיצד יקרה שבספרי ההיסטוריה תתואר התקופה 1948-2048 כתקופת ההתנחלות המחודשת. עידן התקומה של מדינת ישראל. זו שיהיה לה מקום של כבוד בספרי ההיסטוריה כמגינת המערב אל מול החליפות הערבית המתחדשת. בנימין נתניהו ייזכר על ידי נכדי-נכדינו כאב המייסד השני, אחרי דוד בן גוריון. אם תרצו, אין זו אגדה. והשאלה היחידה שצריך יהיה עוד לשאול - האם אחרי הקרבות בין האימפריה הערבית, של אותו עולם ערבי המתנער מימי-הביניים שלו, לבין העולם הנוצרי שקצת נס ליחו, לבין העולם הסיני שחשב שזה כבר אצלו בידיים, האם יישאר לה, למדינה שלנו, מקום וסיכוי? והאם גם אז כולם, אבל כולם, ישנאו אותנו?
Read more »